"מיסטר נייס גאי", עבודתה החמישית במספר של גריגוריו הוא סולו רגשי ודרמטי מאוד בביצועה, שנמשך 45 דקות. היא מפגינה בו כישורי משחק מרשימים ביותר ומדמה כוכבת זוהרת שדעתה השתבשה עליה. הדמויות שהשפיעו עליה כאן הן מרילין מונרו, לייזה מינלי וכוכבות ש"היצ'קוק התעלל בהן".

ברגע מסוים בעבודה מתחילים להישמע ציוויים שמקורם בקול מסתורי, שהדמות מזהה כ"מיסטר נייס גאי" (היא אף שרה לו "Happy birth day Mr. nice guy", כפי שמונרו שרה לקנדי ביום הולדתו). הציוויים הללו, כמו "לקקי את הרצפה" ו"דברי סינית", מביאים להשפלתה ומותירים אותה חבוטה ומסוחררת. השליש האחרון של המופע מוקדש לחיפוש אחר חוט השדרה הנעלם של הדמות. הכוכבת כמו מתאפסת משיבוש הזהות שרדף אותה למעין מצב שבמחול הישראלי נוהגים לקרוא לו "כנות".

שיר חכם ,הארץ